סוביבור היה אחד משלושה מחנות המוות (השניים האחרים הם טרבלינקה ובלז’ץ) שהופעלו על ידי הנאצים כחלק ממבצע ריינהרד– תוכנית להשמדת יהדות פולין. סוביבור היה ממוקם במזרח פולין, לא הרחק מהבוג המערבי והגבול הפולני-סובייטי. המחנה החל את “עבודתו” באביב 1942. על פי הערכות שונות, בין 170,000 ל- 300,000 יהודים ממדינות אירופה השונות: פולין, הולנד, צרפת, אוסטריה, גרמניה, צ’כוסלובקיה, ברית המועצות מתו בסוביבור במהלך השנה וחצי של קיומו.
רוב היהודים שהגיעו לסוביבור הועברו היישר מתחנת הרכבת במקום במקום לתאי הגזים. עם זאת, חלק נבחרו לשרת את המחנה: עבודה בנגרות, נעליים, מיון הדברים שנותרו אחרי המתים, שטיפה, גיהוץ, הברקת נעליים וכו ‘. באזור העבודה היו כל הזמן כמה מאות אנשים.
ב- 14 באוקטובר 1943 החל מרד אסירי סוביבור. בראשו עמד שבוי מלחמה מהצבא האדום, סגן אלכסנדר פצ’רסקי. תוכנית ההתקוממות התגבשה בקבוצת מחתרת, שבראשה עמד ליאון פלדגנדלר, לפני המלחמה – יזם מהכפר זולקבקה שליד לובלין. את התפקיד המכריע בהצלחת המרד מילאו שבויי מלחמה סובייטים שגורשו לסוביבור ממינסק יחד עם אלכסנדר פצ’רסקי ב- 18 בספטמבר 1943. האסירים הרגו את מרבית אנשי האס אס שהיו באותו הרגע במחנה ונמלטו ליער. 300-400 איש השתתפו בבריחה, למעלה מ- 50 מהם שרדו את המלחמה. לאחר המרד והבריחה, המחנה למעשה הפסיק את עבודתו.
הפרויקט שלנו, המוקדש לזכרם של כל הקורבנות וגיבורי מחנה ההשמדה סוביבור, מורכב משלושה מדורים. הראשון מציג חומרים ביוגרפיים וצילומים על אלכסנדר פצ’רסקי ולאון פלדגנדלר. השני מכיל מידע ביוגרפי ותצלומים של כל האסירים שהיו בסוביבור ב- 14 באוקטובר 1943, ניצולי המרד וגם אלה שמתו במהלך המרד ובריחה. הוא מכיל גם מידע על אלה שהצליחו לברוח מהמחנה קודם לכן. לבסוף, בחלק השלישי, אנו מציגים חומר של המתים בסוביבור בשנים 1942-1943. רשימה זו תכלול אלפי שמות ותתעדכן.