בנו של בעל חנות אלכוהוליסטית. ב- 28 באפריל 1943 גורש במשאית לסוביבור יחד עם 400 יהודים נוספים מגטו איזביצה. בין המגורשים נמצאים הוריו ואחיו, שנפטרו במחנה. בסוביבור הוא עבד כמנקה נעליים עבור אנשי אס-אס וואהמנים, סדרת בגדים שנשארה מהאסירים המתים, והיא גזרה שיער של נשים שהלכו בתאי גז. הוא נמלט מהמחנה כתוצאה מהמרד ב -14 באוקטובר 1943. הסתתר בחווה פולנית. בשנת 1957 עזב את פולין לישראל, בשנת 1958 עבר לארצות הברית. “הפך בהדרגה למנוע ההנצחה העיקרי של סוביבור במערב” (וסילייב-סבנידזה, עמ ’86). הוא יעץ לריצ’רד ראשקה במהלך עבודתו על הספר בריחה מסוביבור (1982) וג’ק גולד במהלך צילומי הסרט בעל אותו שם (1987). נסעתי עם רסקה למוסקבה, שם הם נפגשו עם אלכסנדר פצ’רסקי, ביקרו בפצ’רסקי ברוסטוב און-דון (ראיון עם בלאט – “ערב רוסטוב. 1980. 29 בפברואר). בשנת 1984 הוא נפגש עם המפקד לשעבר במחנה סוביבור 1 בקארל פרנצל שהיה בבית המשפט בגרמניה וראיין אותו (שטרן, 22 במרץ). מחבר הספרים “מאפר סוביבור” (1997) ו”סוביבור: המרד הנשכח “(1998).