את ילדותו בילה בחודורוב (לבוב). לאחר שהצטרף לטריטוריה זו לברית המועצות וסיים את לימודיו בבית הספר, עבד כמזכיר במשרד התובע המקומי. בפברואר 1941 גויס לצבא האדום, התגייס לחטיבת הרגלים ה -244 של אוגדת הרגלים 41. שירת בגבול רבא-רוסית. בסוף יולי או תחילת אוגוסט 1941, הוא נפצע בפניו בתחנת חרסטינובקה באזור צ’רקאסי, נלכד, מספר ימים לאחר מכן נמלט מהמחנה באומן. הסתתר ביער, נעצר בדצמבר (“הלאומנים האוקראינים הסגירו אותנו” – Terushkin-Pakhalyuk, עמ ‘280). הוא נמלט שוב, באפריל 1942 נתפס שוב ונשלח לכלא טרנופול; שם התחזה לעבריין ושוחרר. הוא שהה בטרנופול במשפחה יהודית; במהלך הפשיטה הוא נעצר, “נחשף” כיהודי ובמאי 1942 נשלח לסוביבור. שם עבד על מיון דברים של אסירים מתים.

לאחר ההתקוממות והבריחה (אחיו הצעיר שמול ווייזן, שלימים נעדר; אח נוסף, מיכאיל ווייזן, נפטר מוקדם יותר בסוביבור; הוריו ואחותו נהרגו במהלך הכיבוש בחודורוב, גם הם נמלטו), הצטרף לקבוצתו של אלכסנדר פצ’רסקי, לאחר שהצטרף ל”בוג המערבי “עם שבויי מלחמה אחרים, הצטרף לניתוק הפרטיזנים של וורושילוב, ואז הצטרף לניתוק Frunze של חטיבת סטאלין במערך ברסט, אשר באפריל 1944 הצטרף לצבא האדום. מאפריל עד אוגוסט, בגדוד רובי הרובה החילופי השני, לאחר האימות, בגדוד רובי השומרים 239 של רובה השומרים ה- 76 רובה הצ’רניגוב האדום של הצבא ה -70 (חזית בלארוסית הראשונה). צופי גדוד, אז בגדוד הסיור; מאז סתיו 1944 רב טוראי. 3 באוקטובר 1944 נפצע. בהוראת הגדוד מס ‘ 104 / n מיום 31 באוגוסט 1944 הוענק לו המדליה “לאומץ” (TsAMO. F. 33. Op. 690155. Unit 1390. Record record 30205257. L. 47). בהוראת החטיבה מספר 159 / n מתאריך 22 באוקטובר 1944 על אומץ לב בקרבות צפונית לוורשה בתאריכים 9-10 באוקטובר הוענק לו מסדר הכוכב האדום (TSAMO. F. 33. Op. 690155. Unit 5626. Record record 33980577. L. 222, 224; במסמכי הענקה שהוגדרו כויזן אלכסיי אנשלוביץ ‘. המלחמה הסתיימה במזרח פרוסיה.

הוא נשאר לשרת בכוחות הנישאים באוויר בפסקוב, אז בריאזאן. התנדב בשנת 1966 בדרגת סרן. אדון בצניחה, שיחק כדורגל מאז ילדותו. לפני פרישתו בשנת 1996 הוא עבד ב- Ryazanenergo.