הורים היו בבעלותם חנות לבני נשים. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, המשפחה יצאה להולנד והתיישבה בעיר איפה. לאחר הפלישה הגרמנית אביו השתתף בתנועת ההתנגדות. הורים נפטרו באושוויץ בסתיו 1943. אורסולו שטרן הופגזה על ידי משפחה הולנדית, אך המקלט נפתח והיא גורשה לכלא אוטרכט, אחר כך למחנה הריכוז ווהט ולבסוף למחנה המעבר וסטרבורק. לאחר שבוע של שהות במקום, היא נשלחה לסוביבור ב- 6 באפריל 1943. היא עבדה על מיון בגדים ודברים שנשארו מאלה שנשלחו לתאי הגזים ב”חטיבת היערות “, ומיינה ציוד צבאי במחנה 4. במהלך המרד ב 14 באוקטובר 1943 היא ברחה מהמחנה. יחד עם עדה פישר וקטרינה הוקס הצטרפה לניתוק הפרטיזנים היהודי מיכל, שם שהתה עד לשחרור מזרח פולין. ואז, יחד עם שרה ויינברג וחיים אנגל, היא חזרה בדרך הים לאודסה להולנד. אולם חלומה היה “לברוח מאירופה כדי להיות רחוקה ככל האפשר מסוביבור” (נוביץ ‘). הוחזר שוב לישראל. היא התחתנה, נולדו לה שני בנים. באמצע שנות השישים היא העידה במשפט נגד אנשי אס אס לשעבר מסוביבור.