בתו של משה פלנבאום. בינואר או בפברואר 1940 גורשה למחנה עבודה בשדלשיש ליד הלם, שם עסקה בשיקום אדמות. שם היא פגשה את אסיריה העתידיים של סוביבור זלדה קלברמן (מץ), רג’ינה פלדמן (זלינסקי), אסתר טרנר (ראב). קדחת טיפוס חולה; הרופא במחנה הסתיר אותה במרתף ורפא אותה באלכוהול. מאוחר יותר הוא הועבר לוולודאווה ומשם על עגלה רתומה לסוסים, ב- 20 בדצמבר 1942 הועבר לסוביבור. במהלך הטיול ניסו האחים הלה לברוח – הצעיר נהרג, הבכור הצליח להימלט, אך הוא לא חי לראות את סוף המלחמה. הורים גורשו לסוביבור מוולודאווה בנובמבר ונפטרו בתא גז.

במחנה סרגה כפפות SS, גרביים, סוודרים. עבדתי בכביסה וגיהוץ. “בגלל הרעב שחווינו הייתי רזה וקצרה <…> נגרים הכינו לי ספסל קטן, וכששמעתי שאיש האס אס מתקרב לדלת, קמתי להיראות קצת יותר גבוה ומבוגר. . ” לאחר מכן הוא הועבר לבקתת מיון, ואז דאג לפרחים.

לאחר 14 באוקטובר היא הסתתרה ביער במשך מספר חודשים יחד עם אסירי סוביבור אחרים, כולל עם אברהם מרגוליס, וחמישה חיילי הצבא האדום שנמלטו מהשבי. מאוחר יותר נכנסה לסיור וניתוק החבלה של ה- NKVD “Okhotniki” בפיקודו של ניקולאי פרוקופיוק. מאז 1 באוקטובר 1944 בצבא האדום. “הרוסים שלחו אותה במשך שישה שבועות לבית ספר מיוחד בו למדה נשק גרמני, כללי מכרות ויסודות המרקסיזם-לניניזם” (Raschke, עמ ‘252). היא הייתה אחות של החברה הסניטרית של מסדר הרובה ההר 897 של גדוד תואר 3 של סבסטופול סובורוב של חטיבת הבאנר האדום 242 רובה ההרים של המחלקה הקרפית הרובה השלישית בחזית האוקראינית הרביעית. לדבריה, היא לקחה חלק בכריית מסילות ברזל וגשרים. בהוראת הגדוד מס ‘ 03 / n ב- 7 בפברואר 1945 הוענק לה המדליה “לאומץ” על השתתפות בקרבות בקרפטים (TsAMO. F. 33. Op. 690306. היחידה ליחידה הנוצרית לאמנות. 1951. שיא מס ‘41703318, ל ‘437). במהלך קרבות באזור ההתנחלויות קרסקובץ ‘וגוצ’ה בשלזיה הפולנית ב-15-22 באפריל, היא מילאה את תפקידו של קצין רפואה במטה הגדוד; “בתנאי הקרב הקשים ביותר, היא עמדה בעמדת הפיקוד של הגדוד, סיפקה עזרה ראשונה לפצועים, תוך שהיא מפגינה תשומת לב וטיפול.” 19 באפריל “נפצע קל אך נותר בשירותו” (פצע קודם – 1 בדצמבר 1944). היא קיבלה את צו הכוכב האדום בצו החטיבה מספר. 022 / n מיום 4 במאי 1945 (TsAMO. F. 33. Op. 686196. יחידה 320. שיא מס ‘22722787. L. 48, 60; בצווי התגמול רשום Filimbaum או Filenbaum Hella Moiseevna).

בצ’כוסלובקיה היא פגשה את בעלה לעתיד – לוחם מחיל הצבא הצ’כוסלובקי הראשון בפיקודו של לודוויק סבובודה. הזוג עלה לארץ, שם פתחו בית קפה. שלוש בנות נולדו בנישואין.

היא סירבה לפעול כעד במשפטים נגד אנשי אס אס מסוביבור, ולא רצתה להגיע לגרמניה. היא הסכימה להעיד רק במשפטו של קארל פרנזל בהגן בשנת 1983.