ruenpldehe
אנו עובדים על מילוי ועדכון הארכיון. האתר נמצא בבנייה.
ruenpldehe
אנו עובדים על מילוי ועדכון הארכיון. האתר נמצא בבנייה.

BISKUBICH Jakub

1926 - 2002

 

17 במרץ 1926

יעקב נולד לפנינה (פרל) שר ואריה (לייב) ביסקוביץ

בעיר הרוביישוב Hrubieszów הנמצאת על נהר הוצ’בה Huczwa

הנכנס לנהר בוק Bug שבמחוז לובלין, פולין.

 

בגיל שש החל ללמוד בחדר עם 20 תלמידים.

בגיל שבע החל ללמוד בבית הספר בית-יעקב, בו למד שנתיים.

בגיל תשע החל ללכת לבית ספר עממי מעורב (יהודים ונוצרים).

 

ליעקב היתה אחות גדולה ממנו בשנתיים, בשם הינדע.

הינדע סיימה בית ספר עממי, בית ספר יידיש ובית יעקב.

הינדע הייתה חברה בתנועת הנוער דרור (פרהייט).

 

1940-1941

בשבת בבוקר אמרו ליהודים בהרוביישוב שראש העיר רוצה לנאום במגרש שקראו לו פולגון (שדה פטל שחור), שהיה מאחורי העיירה, סמוך לבית הקברות הנוצרי. היהודים באו לשמוע את ראש העיר, אבל לא היה כל נאום. אנשי אס אס החלו לרדוף עם כלבים אחרי היהודים והריצו אותם בחורף בבוץ לסוקל ולבלז שעל הגבול הרוסי-פולני, ואח”כ לכיוון תחנת הרכבת לפולגון. את אלו שניסו לברוח, הרגו. את היהודים שהגיעו לסוקול הריצו בחורף דרך נהר הבוק, חלק טבעו וחלק עברו, והרוסים החזירו אותם לצד הגרמני.

אבי המשפחה הגיע לבלז, ולאחר מספר חודשים שלח הודעה למשפחה שישלחו לו בגדים וכסף וכשקיבל את המשלוח, חזר לאחר עשרה ימים לבית המשפחה בהרוביישוב.

 

1941-1942

ליד הרוביישוב היה מחנה עבודה בשם אוברובייץ, ויעקב נלקח לעבודה בסבלות בתחנת הרכבת בגיל 14.

 

1 באפריל 1942

שבוע לפני חג הפסח החלה האקציה (בגרמנית – משלוח) הראשונה,

או אז הוציאו את היהודים ממרכז העיירה והכניסו אותם לגטו הרוביישוב (שהשתרע מרחוב לובלסקה עד נהר הוצ’בה).

 

אביו של יעקב עבד כנגר וקיבל ממקום העבודה כרטיס מזון שסיפק למשפחה קצת יותר אוכל.

 

 

יוני 1942

שבוע ימים אחרי חג השבועות תש”ב, ביוני 1942

נשלחו יעקב ומשפחתו, בידי הגרמנים, למחנה ההשמדה סוביבור שבפולין.

 

המשפחה נלקחה באקציה הראשונה על רכבת משא שנסעה כל הלילה ובבוקר הגיעו למחנה. לאחר שהופרדו מהנשים הגיעו מספר גרמנים לחפש בעלי מקצוע, ומאחר ואביו היה נגר, לקחו אותו לעבודה בנגרות, והוא לקח עימו את בנו יעקב כ’ילד חזק’ וכך הם נשארו במחנה.

את בעלי המקצוע הנבחרים השאירו ליד באר מים במרכז המחנה.

את יתר האנשים (כ- 2000 איש) לקחו ליער להרג במכונות יריה ובגז.

 

יעקב נבחר לעבוד במחנה ב ‘בנהוף קומנדו’ (קבוצת עובדי תחנת הרכבת) ותפקידו היה לנקות את הקרונות מהחבילות אחרי שהאנשים יצאו.

 

מספר חודשים לאחר שהגיע למחנה, בחודשיים שבהם הפסיקו להגיע טרנספורטים, לקראת סוף שנת 1942, חלה אביו של יעקב בטיפוס הבטן, ומפקד המחנה האובשטורנפירר טומלה נתן הוראה להרוג אותו בלזרט (בגרמנית – מרפאה), בה הרגו את החולים, החלשים והזקנים. ואגנר גוסטאב ופרנצל קרול תפסו והרגו אותו.

 

14 באוקטובר 1943

יעקב השתתף במרד מחנה סוביבור והצליח לברוח ממחנה ההשמדה אל היערות שבסביבת העיר וולודבה.

 

נשאר לבדו כארבעה חודשים ביערות.

בקרבת הכפרים איוונקי ורוייזנו פגש את נחמיה, שהיה שבוי מלחמה בסוביבור והשתתף גם הוא במרד המחנה.

 

לאחר מכן פגש את סאשה פצ’רסקי ושלושה מחבריו ויחדיו הלכו ליערות סקרודניצה, הגיעו לקרחת יער ונתקלו במחנה נטוש ובו מזון רב. יעקב הלך לנהר להביא מים לרחצה ואז ראה שיירה של נשים וטף מלווים בחמושים אך מתוך זהירות לא ניגש אליהם. חבריו לקחו עימם מהמחנה הנטוש כיכר לחם וסיר אשל, והעבירו את הלילה במבנה שומם בכפר הסמוך סקרודניצה. הסיר הונח על אדן החלון. בבוקר שלמחרת התאספו בחוץ פרטיזנים חמושים מ’חיל-גרופה’ (פרטיזנים יהודים בראשותו של יחיאל גרינשפן) שזיהו את הסיר מהמחנה והתכוונו להרוג אותם משום שחשבו שהם שודדים ורוצחים. כאשר נודע לפרטיזנים שמדובר בניצולים מסוביבור, הוחלט לצרף את פצ’רסקי ועוד אחד מהחברים לקבוצה. יעקב ועוד שניים שהיו ללא כסף וללא נשק, נותרו לבדם ביער וכל אחד הלך לדרכו. יעקב המשיך לעבר יער אוחוז’ה, משום ששמע ששם נמצאים יהודים. בדרך חבר לעוד מספר יהודים, עימם חצה את נהר הבוק הקפוא למחצה.

 

 

אוקטובר 1944

בכפר קטן סמוך לעיירה מלוריטה, חבר יעקב לקבוצת פרטיזנים רוסים מווסטוק, שהוצנחו ע”י הצבא הסובייטי מאחורי קווי האוייב. הקבוצה מנתה כ-30 איש ופעלה באיזור פולסיה. שם הקבוצה ברוסית היה אוביז’ני דידיה פטיה. מפקדם הישיר היה יהודי אוקראיני בשם קפלון. סטפן קפלון פיקד על גדוד ‘קפלון’ שבאוגדת ‘דידיה פטיה’ ואחר כך על חטיבה.

 

אוקטובר 1944

יעקב הצטרף לצבא הפולני בפיקוד רוסי בלובלין ונשלח לבסיס האימונים בטרבניקי

 

בתום האימונים, צורף יעקב לחיל ההנדסה (ספיורים) בלובלין.

פיערשי בטאליון אינדזעריני ספיורוב

Pierwszy Batalion Inżynieryjnych Saperów

 

יעקב השתתף בקרב נגד הגרמנים בקרבת העיירה יבלוננה שעל נהר הויסלה, הסמוכה לווארשה.

 

התקדם יחד עם הגדוד והיה בין הראשונים שפרצו, במהלך הקרב, לוורשה הכבושה בידי הגרמנים.

 

17 בינואר 1945

לאחר כיבושה של וורשה, נשאר בה יעקב כחייל ועסק בפירוק מוקשים בתוך העיר.

 

כחודשיים לאחר מכן, הועבר יעקב לעיירה סטשוב Staszów ועסק בפירוק שדות המוקשים בסביבת פצנוב Pacanów.

 

8 במאי 1945

עקב ריב עם חיילים פולנים על רקע אנטישמי, ערק מהגדוד, אך נעצר למחרת, והועבר למעצר בפצאנוב ולאחר מכן למעצר בבוסקו. הועמד למשפט צבאי בפראג שדן אותו למוות.

 

יעקב נשלח לבית הסוהר פביאק בווארשה לתא הנידונים למוות, שם נדרש לתעד את קורות חייו, שנשלחו למרשל של פולין, רולה זימיירסקי.

קיבל חנינה נשיאותית וגזר דין חלופי של עשרים שנות מאסר.

מפקד בית הסוהר, יהודי בשם שימשביץ, העסיק אותו בתפקידים שונים בבית הסוהר והעניק לו הטבות. לאחר שריצה מאסר בפועל של כארבעה חודשים בבית הסוהר, הומר עונשו לשלושה חודשים של שירות צבאי בחזית. מאחר וכבר הסתיימה המלחמה, 

שוחרר ונשלח להמשך שירות פעיל בצבא הפולני.

 

 

אוקטובר 1945

ערק שנית מהצבא הפולני, הגיע ללובלין והצטרף לתנועת בית”ר.

 

בעזרתה של תנועת בית”ר, עבר יעקב את הגבול לאוסטריה למחנה העקורים טרפייח שליד גראץ, בו שהה מספר חודשים כשוטר המחנה

 

לאחר מספר חודשים עבר יעקב למחנה העקורים פרנוואלד שבגרמניה, והצטרף למשטרה הסאניטרית במחנה.

Lager Föhrenwald

 

1947

עלה על אוניית המעפילים ‘בן-הכט’ על מנת להגיע לארץ ישראל.

 

הספינה נתפסה בידי הבריטים ויעקב הוגלה למחנה המעכב בקפריסין, מספר 66, בלוק 35.

 

 

1949

עלה על סיפון אונית המעפילים ‘גלילה’ והגיע לישראל.

 

1949

שהה במחנה המעבר בבאר-יעקב ולאחר מכן במחנה ישראל.

 

10 באפריל 1950

התגייס לצה”ל ושרת במשך שנתיים בפיקוד מרכז ובחיל רפואה

 בסרפנד (כיום מחנה צריפין) ובבית חולים 5 (כיום תל השומר).

 

התגייס למשטרֿת ישראל ב- 29 באוגוסט 1952

 

השתתף בהכשרה בבסיס האימונים הארצי בשפרעם

 מ- 23 בדצמבר 1953 ועד 18 באפריל 1954

יעקב שרת כאיש משטרה מן המניין 22 שנים.

 

 

יעקב שימש עד תביעה במשפטו של הפושע הנאצי, אדולף אייכמן

Adolf Eichmann

 

המשפט החל ב-11 באפריל 1961

וגזר הדין הוכרז ב-11 בדצמבר 1961

 

יעקב העיד גם במשפט נגד האוברשארפירר קארל פרנצל, קצין אס אס שתפקידו הרשמי היה אחראי על העובדים במחנות ההשמדה, ויחד עם האוברשארפירר גוסטאב ואגנר הרגו במו ידיהם יהודים רבים, ביניהם את אביו של יעקב.

 

 

17 במאי 1965

הוזמן ע”י בית המשפט בהאגן, גרמניה

  Landgericht Hagen [Bearbeiten]

לשמש עד תביעה בנובמבר 1965

במשפט הפלילי נגד הפושעים הנאצים:

 

 

קורט בולנדר

Kurt Bolender

 

וורנר דובויס

Werner Dubois

 

קרל פרנצל

Karl Frenzel

 

אריך פוכס

Erich Fuchs

 

אלפרד איטנר

Alfred Ittner

 

רוברט יורס

Robert Juhrs

 

המשפט החל ב-6 בספטמבר 1965

וגזרי הדין הוכרזו ב-20 בדצמבר 1966

 

 

 

17 במאי 1971

הוזמן ע”י בית המשפט בהאנובר, גרמניה

  Landgericht Hannover

לשמש עד תביעה בספטמבר 1971

במשפט הפלילי נגד הפושע הנאצי:

 

מקס סטובנר

Max Stobner

 

14 בספטמבר 1973

הוזמן ע”י בית המשפט בפרנקפורט, גרמניה

Landgericht Frankfurt/Main

לשמש עד תביעה בפברואר 1974

במשפט הפלילי נגד הפושע הנאצי:

 

הוברט גומרסקי

Hubert Gomerski

 

30 בספטמבר 1982

הוזמן ע”י בית המשפט בהאגן, גרמניה

  landgericht  Hagen

לשמש עד תביעה בפברואר 1983

במשפט הפלילי החוזר נגד הפושע הנאצי:

 

קרל פרנצל

Karl Frenzel

 

 

(1948-49) התחתן בקפריסין ונולד בנו אריה.

התגרש בשנת 1955.

התחתן עם טובה בשנת 1963

1967 נולד בנו יחיאל

נפטר בישראל ב- 8 בפברואר 2002