שנת לידה 1918 בעיירה פיאסקי (מחוז לובלין).

עד המלחמה עסק בעבודות צביעה בעיירה.

באוקטובר 1942 הגיע עם משפחתו למחנה ההשמדה סוביבור.

ברגל הובלו מפיאסקי לטראווניקי ומשם ברכבת לסוביבור.

הוא ואחיו נבחרו לעבוד בעבודות צבע, והיו לחלק מ601 – האסירים שעבדו במחנה.

שאר בני המשפחה נשלחו לתאי הגזים.

במחנה שהה שנה עם אחיו. שניהם עבדו בצביעה והכנת שלטים לאתרים שונים במחנה עד המרד. ידוע לנו שהוא צייר גם תמונות, למפקדי המחנה. (כאן מציעה להוסיף פרטים על חיי היומיום בגהינום הזה – סוביבור, מתוך העדות שנתן ללוחמי הגטאות)

אחיו אברהם, שהיה מעורב בתכנון המרד, סיפר לו על כך רק חצי שעה מראש. הוא לא רצה שיישארו יחד, לכן נפרדו ומאז לא ראו זה את זה.

אחרי ששמע את הקריאה של סשה פיצ’רסקי “אחרי” (זמנוי),רץ לגדר,אבל לא הצליח לעבור בפעם הראשונה, והוא חזר עם שלושה מחבריו למחסן הנשק. (הוא, לרנר, נגר, ובוריס). משם לקחו רובים ורצו שוב לגדר. בפעם השניה הצליחו לעבור לצד האחר.

בבריחתם הסתתרו מהגרמנים שרדפו אחריהם בתוך ביצה שתי יממות.

בהמשך הצטרפו לפרטיזנים ביערות ולחמו לצידם. (בעיקר בקבוצה היהודית בראשות יחיאל גרינשפאן) ביער קראו לו וולאדק.

בשנים 1945-6 הצטרף לפעולות עלייה ב’ והבריגדה היהודית להברחת ילדים יתומים יהודיים מחוזוב (קרוב לקטוביץ’). הם עברו דרך צ’כיה, גרמניה –מינכן, ומנזר סנט אוטיליין שם היה גם בית חולים.

בשנת 1949 עלה לישראל ונשא לאישה את פלה דרזנר, שאותה ואת הוריה הכיר ברכבת בגרמניה.

הזוג השתקע בחיפה, ונולדו להם שתי בנות:

חדוה הבכורה, שנקראה על שם אמו פראדל, זכרונה לברכה. (לה ולאילן ברתל שתי בנות ובן)

ויחיאלה- אלה, על שם אביו יחיאל זכרונו לברכה. (לה וליוסי רוזנצווייג שתי בנות ובן)

בשנת  1965נסע לגרמניה והעיד בהאגן במשפטים נגד פרנצל ואחרים.

בארץ עבד מרדכי גולדפרב בצביעת דירות והמשיך לצייר.

בגיל מאוחר יותר הפסיק לצבוע, הוא בעיקר צייר ומכר תמונות.

ביוני 1984 נפטר ממחלה.